איך משווקים אמנות?
מן המפורסמות היא שהרבה פעמים אין שום קורלציה בין כישרון של אמן או איכות האמנות שלו, להצלחה כלכלית. תולדות האמנות מרוצפים באמנים שחוו מחסור ומעולם לא חוו נחת כלכלית. כמו למשל וינסנט ואן גוך, שחי ומת בעוני מכפיר ובימי חייו מכר תמונה אחת. מאה שנים מאוחר יותר וחלק מהתמונות שאיש לא רצה לגעת בהם בימי חייו, עולות כמו תקציב שנתי של מדינה קטנה. נכון, שלצד הוואן גוכים, היתה גם שכבה קטנה של אמנים שידעו להסתדר ולתווך את האמנות שלהם בהצלחה. למשל, פאבלו פיקאסו הבין את הפרנציפ בשלב יחסית מוקדם ומרגע שפרץ כאמן חי ברווחה. אחרי שזה נאמר, כנראה שרוב האמנים בעת החדשה, גם הטובים והמוכשרים שבהם, מתקשים להתפרנס מאמנות. למעשה, רוב מוחלט של האנשים שבחרו ללמוד ולעסוק באמנות, לא באמת מצליחים לעשות את הפריצה והאמנות היא בעבורם רק עיסוק צד או תחביב.
כישרון זה לא מספיק: פרדוקס המוכרות
הבעיה הכי גדולה עם מסחור אמנות, קשורה לכך שכישרון, או איכות העבודה המוגמרת, הם רק חלק מהעניין. כמו בכל תחום אחר, מה שקובע את שווי העבודות, הוא העיקרון הכלכלי העתיק של היצע וביקוש. אם הרבה אנשים רוצים לרכוש עבודות של אמן מסוים, הביקוש יעלה (בדרך כלל היצע באמנות הוא נתון קשיח) ואז המחיר והערך של העבודות יעלה. אך מה לגבי אמנים בתחילת דרכם או אמנים שמסיבות כאלה ואחרות לא התפרסמו, למרות שהעבודות שלהם איכותיות ומעניינות? איך מתחילים? ההתחלה תמיד קשה, כי המשימה היא לעבור את חומת האנונימיות ולגרום לכך שציבור רוכשי האמנות יכיר את העבודה וישתכנע שאכן מדובר באמן ששווה להשקיע בו. כלומר לא מספיק לעשות אמנות טובה, צריך שהאמנות והאמן יהיו מוכרים ומוערכים בציבור. בעבר, מי שהיו 'המתווכים' העיקריים בין האמן לציבור היו בעלי הגלריות וסוחרי האמנות. מדובר בקבוצה קטנה של ממליכי מלכים וקובעי טרנדים שהשוק התיישר בהתאם להעדפות והבחירות שלהם. מצב כזה, בו קבוצה קטנה ומובחנת משמשת מסננת עבור רבים, הוא מצב בעייתי שמאפשר עיוותים ושיקולים זרים ואפשר לנצל את האמנים.
פחות פערי תיוון והגעה אל ציבור רחב יותר
האינטרנט היה אמור לשנות את כל זה ולתת לאמנים הזדמנות לפנות ישירות אל צרכני האמנות. זה לקח קצת זמן, אבל אפשר להרגיש את השינוי. באמצעות פלטפורמות דיגיטליות כמו Goodsign Auction house, אמנים יכולים לעבור את המסננת גם מבלי שתהיה להם תערוכה פיזית בגלריה מוכרת ובלי תלות של סוחר או סוכן אמנות. זה המקום לציין שעדיין יש חשיבות גם לגלריות פיזיות, סוחרי אמנות וסוכני תרבות אחרים שמתווכים את האמנות לקהל (למשל, התקשורת שמסקרת אמנות), אך הרשת הפכה את הכול לזמין יותר ואת רף הכניסה לפשוט יותר. חשוב לציין שגם פלטפורמות כמו Goodsign Auction house, הם במידה רבה גלגול מודרני של הגלריה הקלאסית ובית המכירות שמתמחה באמנות והאנשים שעומדים מאחורי הפלטפורמה הזו ומתפעלים אותה מגיעים מתחום האמנות ומחזיקים בהשכלה הרלוונטית ועדיין – בזכות הטכנולוגיה פערי התיווך קטנים יותר ומניפת הצרכנים הפוטנציאליים גדלה באופן משמעותי.
חדשות טובות גם לאספנים
פלטפורמות מכירות פומביות וגלריה וירטואלית כמו Goodsign Auction house, מהוות חדשות מצוינות לא רק לאמנים בתחילת דרכם שרוצים לשווק את מרכולתם באופן ישיר, אלא גם עבור אספנים שמעוניינים למכור את האוסף (או לממש מספר פריטים ממנו), גם פה בשונה מהשיטה האנלוגית, העניינים פשוטים יותר ובאמצעות הדיגיטל הם יכולים להגיע להרבה יותר לקוחות פוטנציאליים.
