דוד ד'אור, שלא הכרתם
כבר למעלה משלושה עשורים דוד ד'אור הוא אחד המבצעים והמוזיקאים הכי משפיעים מוערכים בישראל. היכולות הווקאליות הנדירות שלו הפכו אותו למבצע מבוקש גם מחוץ לישראל. מבחינת רוב הישראלים חתימת הקול הייחודית שלו היא כבר חלק מפס הקול של החיים. אך מסתבר שיש לאמן דוד ד'אור גם פן נוסף פחות מוכר בציבור הרחב. כי במקביל לד'אור המלחין, המבצע והפיזמונאי המוכר; פועל גם דוד ד'אור האמן הפלסטי והצייר. ד'אור הצייר אינו בגדר גלגול חדש, הוא תמיד היה שם, אך הוא מעולם לא היה בקדמת הבמה. לרגל השקת תערוכה חדשה ב-Goodsign Auction house, פלטפורמה דיגיטלית חדשה להצגה ומכירה של עבודות ויצירות אמנות הוא הסכים להתראיין ולדבר, בפעם הראשונה, על עיסוקו כאמן פלסטי.
מצייר רגשות על קנווס
כאמור, עבור רוב הציבור, הגילוי שדוד ד'אור הוא גם אמן פלסטי עסוק, הוא גילוי מפתיע. לכן עניין אותנו לשמוע ממנו איך זה התחיל. זה מה שהוא סיפר לנו: " תמיד אהבתי לצייר, אולם החיים הובילו אותי בצעירותי, לעסוק בעיקר במוסיקה, הייתי בלהקה צבאית, אח"כ למדתי באקדמיה למוסיקה בירושלים ומשם הדרך להוצאת האלבום הראשון היתה מאד טבעית. התרכזתי בקריירה המוזיקלית ואת אהבתי לציור שמרתי לעצמי .לאחר מותו של אבי, הוא השאיר לי את הנגריה בה עבד . המקום מעורר בי המון רגשות וזכרונות. פתאום אפשר היה לצייר על קנבסים ענקיים לשפוך צבע, לתת לזה להשפריץ לכל כיוון ולהרגיש נוח. מצאתי עצמי מצייר בהתרגשות מבלי לחשוב על הזמן. ימים שלמים ובעיקר לילות, נסגרתי בסטודיו, שומע מוסיקה, שר ומצייר את נפשי ורגשותי על קנבס".
שאלה: האם יש קשר בין עיסוק במוזיקה לציור?
תשובה: "שתי אהבות האלה נובעות מאותו מקום בתוכי, הלב. השילוב בין הציור והמוסיקה בסטודיו מאד טבעי לי. בזמן שאני מצייר, אני לא פעם עובר לפסנתר, מנגן משהו וחוזר לציור. מבחינתי הציור הוא כמו שיר של צבעים ודמויות, עם הרמוניה משלו וריגוש משלו. זו שפה שמבינים בכל העולם, ללא מילים. זה מחבר את האנושות, שפה אוניברסלית שלא צריך ללמוד כדי להבין, פשוט לראות, לאהוב ולהרגיש, השירה מרגשת דרך הקול ונשמעת דרך האוזניים והציור עובר דרך היד של האומן , דרך הצבעים ונחווה דרך העיניים".
שאלה: מה תהליך העבודה שלך כצייר?
ת: "כאמן, הבנתי, שלא פעם צריך להיות נחוש, שתהיה לי יכולת לפרוץ לשטחים ואזורים חדשים, לא רק חיצוניים אלא גם פנימיים. לנצח או לזרום עם החולשות שלי. כשרק התחלתי, השתמשתי לציור בכל חומר שנמצא סביבי.לוחות עץ, קרשים, צבעי קיר, סיד, בטון, שפכטלים ואפילו מסמרים. כמעט לא נגעתי במכחולים. רציתי להתחבר למקום, לנגריה שהיתה של אבי. ריח העץ עדיין היה נוכח בנגריה בעוצמה והאומנות שלי התמזגה עם הסביבה, בילדותי נהגתי לראות, כיצד אבי לוקח חתיכת עץ גולמית והופך אותה , לארון, כיסא או מיטה, כך הדימויים של ציורי , נוצרו מתוך חומרי הגלם המוכרים, משתלבים בהם וזורמים עם צורתם הטבעית".
דוד מרחיב: "המצב הנפשי של אומן, כמובן משפיע על כל יצירה .אני משתדל להישיר מבט, מבחוץ ובעיקר לבפנים. לא תמיד זה קל. לא תמיד אוהב את מה שרואה, אך מתוך המפגש הזה, נוצרת עבודה שיוצרת מעין גשר בין הרגשות שלי לאלו של הצופה".
ש: ואיך מי שנחשף לאמנות אליה?
ת: "המפגש הראשון של אנשים עם ציורי, היה עוצמתי מאד. ראיתי אותם מול הציורים, חלקם בעיניים דומעות מהתרגשות, חווים חוויה ומשתפים אותי בתחושות שלהם. כל אחד לקח את החוויה למקומו הפרטי, כל אחד חיבר סיפור לציור שמולו. אני זוכר שנדהמתי עד כמה שזה דומה לתגובות על המוזיקה שלי. הבנתי שזו דרך נוספת, להתחבר ולתקשר עם אנשים ,דרך שאני כל כך אוהב".
רוצים להתרשם בעצמכם מהעבודות של דוד ד'אור ואפילו לרכוש ד'אור אורגינל? בקרו בתערוכה של דוד ד'אור ב-Goodsign Auction house.
