ראיון בלעדי עם הציירת רוני יופה
ציורי האוכל שלי מבטאים שמחת חיים ושפע חומרי שאני משתדלת לשמור בחיי האישיים". ראיון בלעדי עם הציירת רוני יופה.
היא למדה ריאליזם באקדמיה לציור הנחשבת פירנצה (איטליה) והשתלמה בין היתר אצל דויד ניפו, ארם גרשוני, ערן וובר וסטלה למיחוב. היא ציירת צעירה, אך כבר נמצאת באוספים רבים ונחשבים (גם לנו יש באוסף יצירה שלה באוסף) ובתוך כל זאת היא מצליחה גם להשקיע במשפחה ולנהל את קהילת הציירים הגדולה בישראל.
רוני ספרי על עצמך.
"אני ציירת ישראלית ילידת 1985, גרה ברמת גן, נשואה לאילאיל ואמא לרובי (5). מנהלת את קהילת הציור הגדולה והפעילה ביותר בישראל (K64 נכון ל2024) ומפעילה ערוצי לימוד לציור ברחבי הרשת – יוטיוב, טיקטוק, פטראון ואינסטגרם, וכמובן את קבוצת הפייסבוק – בית ספר לציור. מציירת ציורים ישראליים וחילוניים במהותם. מציירת בעיקר טבע דומם ודיוקנאות. בשאיפה להתחיל לעבוד על תערוכת יחיד שניה בשם "בית שני"."
מתי ידעת שתהיי ציירת?
"אי אפשר לענות על השאלה הזו. תמיד ציירתי כילדה וכנערה, והתחלתי ללמוד ציור בגיל 20, ולא היו לי שום תוכניות כי לא העליתי בדעתי שניתן להתפרנס מציור. אחרי כארבע שנים של לימודי ציור וצבירת חסכונות בעבודות שאינן קשורות לתחום (2009), הבנתי שאני יכולה להפסיק לעבוד בעבודות האלה ולהקדיש כמה חודשים לציור בלבד, עד שיגמרו החסכונות. וככה המשכתי לאט ובטוח לצייר ציורים ולמכור אותם, ב2013 התחלתי גם ללמד ציור. אחרי שהתחתנתי נהיה לי קצת יותר ביטחון כלכלי אז העסק התחיל להתרומם, אבל לאט מאוד, עד שלפני שלוש שנים הפכתי לעוסק מורשה.
אבל לא היה איזה רגע הארה או משהו רומנטי כזה… אלא התפתחות איטית ובטוחה מאוד שלי מול חשבון הבנק שלי ומה שהוא איפשר לי בהתאם להרגלי החיים שלי – שהיו צנועים מאוד מול חיסכון גדול מאוד שהצטבר במהלך 4-5 שנים של עבודה כשכירה."
ספרי קצת על הטכניקה שלך
"ציור בטכניקות מסורתיות אקדמיות (אירופה) המטרה להגיע לדיוק והמחשה מירבית של הנושא המצוייר. אני עובדת עם צבעי שמן איכותים ועל מצעי ציור מסורתיים כדי להבטיח "חיי מדף" ארוכים עד כמה שניתן לציורים. ציורי שמן אמורים ויכולים להחזיק מעמד מאות שנים ולכן יכולים להיות נכס שמעלה את ערכו ועובר בירושה מדור לדור. טכניקות העבודה שלי הן בשאיפה לאופטימיזציה של הצבעים והאיכויות שלהם – שישארו כפי שהן לעשרות שנים ומעלה. בנוס, צבעי שמן מאפשרים להגיע לכל נראות שארצה, בין אם זה לדמות מדיום אחר (צבעי מים למשל או אפילו רישום בפחם) ולטווח הארוך הם מדיום זול וממושמע מאוד לעבודה – פשוט מאפשר לי לעשות מה שאני רוצה איך שאני רוצה ללא מגבלות."
מהיכן את שואבת את ההשראה ליצירות שלך?
"מהדיעות והעמדות שלי על העולם החיצון. אני מתעדכנת במה קורה סביבי, מפתחת דיעה ועמדה ואם יש משהו שחשוב לי לומר, אני מוצאת את הדימוי החזותי שיאפשר לי לומר את זה. ציורי האוכל שאני מתאפיינת בהם בשנים האחרונות אמורים לבטא שמחת חיים ושפע חומרי שאני משתדלת לשמור בחיי האישיים. אני גם מנסה לראות את הטוב בחיים ואת הצד האופטימי גם בתקופות קשות כמו עכשיו (למרות שאפשר לומר את זה בכל תקופה בהסטוריה) אני מאמינה שהתעלות רוחנית מתאפשרת אך ורק כשיש רווחה ונוחות חומרית, ולכן השילוב של ציור שהוא פעולה רוחנית משתלב מעולה בעיני עם ציור של הדברים הטעימים והמזינים ביותר שיש לעולם להציע."
אם לא היית ציירת מה היית?
"אומללה מאוד, אבל כנראה שהייתי מתפרנסת מעבודה במטבח."
מי האמנים שהשפיעו עלייך?
"ערן וובר, סימונה דולצ'י, מורין הייד, סטלה למיחוב, דניאל גרייבס, טום ריצ'רדס, ושאר המורים והמורות שלי בפלורנס אקדמי ואחרי כן בישראל. אני לא מאוד מושפעת מאמנים וציוריהם, אבל אני כן מסתכלת בעיקר על ציירים מסורתיים מהמאה ה19-17. למשל הנרי פאנטין לה טור, רמון קסאס, פומפאו באטוני, ג'ון סינגר סרג'נט, איליה רפין, איזאק לויטן, יבגניאבה סרבריאקובה, אנה בילינסקה בוכדנוביץ', ובאמת שהרשימה הזו לא נגמרת ומתעדכנת כמעט על בסיס יומי. ציירים עכשוויים שאני מסתכלת עליהם בעיקר הם ג'סטין ווד, רוברטו רוזנמן, דויד גליסון, דניאלה אסטון, ניק אלם, זואי פרנק, רוברטו פרי ועוד המון וכל יום אני מכירה מישהו חדש ומדהים."
במכירה הפומבית הקרובה שלנו תקבלו גם אתם את האפשרות לרכוש את אחד מהציורים של רוני, להכניס את הכשרון שלה לביתכם ולהשקיע ביצירה שעשויה להעלות את ערכה בצורה משמעותית בשנים הקרובות.
